יחידה 1 מבוא לפילוסופיה של המדע

"על מה ולמה"

• נתחיל מלברר מה זה פילוסופיה של המדע: האם מדע ופילוסופיה סותרים? מדע הוא הרי מדויק ופילוסופיה היא מדע רוח. שתי הדעות הרווחות שגויות: מדע לא עוסק רק בחומר (כלכלה?), ופילוסופיה היא לאו דווקא סובייקטיבית, בלתי ניתנת ליישוב ומופשטת (לוגיקה?). המטרה של המבוא היא להראות שיש קשר הדדי בין פילוסופיה של המדע ומדע.

  ההבדל המרכזי בין המדע לפילוסופיה שלו: המדע עוסק בעולם - לייצר תצפיות ותחזיות לגבי תופעות בעולם הפילוסופיה (של המדע) - עוסקת במדע (שעוסק בעולם) כלומר ששני ההבדלים המרכזיים הם: העיסוק (עולם לעומת מדע), והעיסוק במצוי לעומת העיסוק ברצוי - המדע בודק מה יש בעולם, והפילוסופיה בודקת מה המדע צריך להיות כדי שיוכל לבדוק זאת. כאשר אנחנו עוסקים ב-'כיצד צריך להיות המדע' - אנחנו בפילוסופיה של המדע.

  כיצד ניתן להכריע בין שתי תאוריות שאינן וודאיות? - השאלה הזו לא עוסקת בעולם עצמו, אלא באופן שבו אנחנו מרכיבים תאוריות לגבי העולם עצמו. על מנת להכריע בין תאוריות, דרוש קריטריון להכרעה בין תאוריות - שהוא לא דבר שיש בטבע... זהו בהכרח מחקר פילוסופי שעוסק ברצוי, ולא מחקר מדעי שעוסק במצוי.

• אבל למה לעסוק דווקא במדע? למה מגיעה לו פילוסופיה? התשובה היא המעמד של המדע וההצלחה שלו - המקום המרכזי שלו בעולמנו. כל טכנולוגיה היא תוצר של מדע. מעבר לתרומה בתוצרים, ישנה תרומה טהורה של המדע - תרומה להבנה שלנו את היקום שאנו חיים בו. עוד לפני שיש לכך שימוש.

  יש לנו מניע לחפש את סוד הכוח של המדע, ולהבין את מגבלותיו ולהבטיח שישאר חזק. יש לנו אינטרס מובהק לחפש את השיטה המדעית האידאלית. ולמרות זאת, עד היום אין לנו ניסוח חסר פגמים של השיטה המדעית... למשל: עד היום אין לנו הסבר להנחה שלנו, שדברים בעולם ימשיכו להיות כמו שהם... ראינו רק שמיים כחולים - אבל אין לנו יסוד לוגי לקבוע שהשמיים לא יהיו סגולים מחר (לפני שהיה לנו הסבר מדעי לתופעה שהיא השמיים). הפיל' של המדע היא תחום חי ומתפתח

• מי אמור לעסוק בפיל' של המדע? המדע או הפילוסופיה? מדענים או פילוסופים? השאלה היא האם לא ניתן לנסח 'מדע של המדע' במקום 'פילוסופיה של המדע'. וכמובן, האם לא מוטב שמדענים מקצועיים ינסחו את הפילוסופיה של המדע. יש למעשה שתי שאלות: שאלת הכלים ושאלת ההכשרה המדעית.

  לשאלה הראשונה: בבסיס השאלה יש הנחה שהכלים המדעיים הם הטובים ביותר כדי לספק ידע. גרסה קיצונית היא ההנחה שהם היחידים שיכולים לספק ידע. רק המדע יכול להשיג לנו ידע. עמדה כזו מכונה מדענות - scientism. (הרבה מאיתנו כאלה היום... זה או 'מדע' או 'חרטא' עבור רבים...). לפי העמדה, ההיסטוריה של המדעים היא של "פרישה" מהפילוסופיה, ברגע שהפכו עצמאיים מספיק. פריצות דרך במחקרים בתחומי המדע הפכו אותם לדיצפלינות נפרדות. המושג מדע הפך רווח רק במאה ה-19, אפילו ניוטון קרא לספר שלו '... פילוסופיה של הטבע". אפשר להניח שלאחר שכל המדעים יפרשו מהפילוסופיה היא 'תתרוקן' ולא תישאר יותר.

  הבעיה עם הטיעון הסיינטיסטי: כיצד השיטה המדעית יכולה להצדיק את השימוש בשיטה המדעית? זה יהיה טיעון מעגלי... בהגדרה, שאלת החקירה של המתודה המדעית היא מחוץ לטווח החקירה של המדע. סיינטיסטים יענו: אם המדע לא יכול להצדיק את השיטה, המשמעות היא שזו שאלה חסרת תשובה (שניתן להגיע אליה). התשובה הזו בעיתית, שכן זה אומר שהשיטה המדעית אינה מבוססת! (מעבר לבעיה בשלילת הידע האסוציאטיבי וכו'). שאלת הידע שאינו מדעי היא בהכרח פילוסופית... כי היא חוץ-מדעית. (הערה מעניינת ובסיסית של הסרטון: כל תחום שעוסק ברצוי, נגיד אסתטיקה או אתיקה, לעולם לא יוכל לפרוש מהפילוסופיה ולהפוך לאחד מהמדעים הטבעיים...

  וויכוחים פילוסופיים שהמדע יכריע בעתיד: האם לא עדיף לחכות שהמדע יכריע בוויכוחים פילוסופיים? אולי - אבל יש שאלות גדולות שהמדע רחוק מלענות עליהן. יתכן שבעקרון, העולם המנטלי לא ניתן לתרגום לאמצעים מוחיים, לדאטה, או לכל אמצעי של עיבוד טכנולוגי ומדעי. הפילוסופיה יכולה לשקול האם תשובה היא ניתנת לפתרון וכך להבין אם יש טעם לרדוף אחרי הפתרון באמצעים מדעיים.

  בקיצור - כל מה שמטא-מדעי הוא פילוסופיה של המדע! (כאשר זה עוסק בצורה הרצויה שלו לפחות). ויש נושאים כמו פיל' של המדע שלעולם לא יפרשו מהמדע.

  היחסים בין המדע לפיל' של המדע: ניסוח תורה פילוסופית מדעית טובה הכרחית כדי לבצע חקר מדעי טוב. המדע והפילוסופיה של המדע משלימים זה את זה. (כמובן שאין טעם בפיל' של המדע בלי מדע בפועל...).

  למה מדענים ולא פילוסופים? - ראשית, כל אחד יכול לעסוק בפיל' מכל סוג. במהלך ההיסטוריה, מדענים עסקו רבות בפיל' של המדע, והפילוסופים הבולטים של המדע היו גם מדענים פעילים. השאלה המדויקת יותר היא למי ההכשרה המתאימה לעסוק בפיל' של המדע: התשובה של הקורס היא שלפילוסופים... מאחר שיש מאות של דיונים פילוסופיים בנושאי המדע, שיש ללמוד כדי לא לחזור על עקבותיהם - או לפספס שגיאות שלנו. (אין סיבה להמציא את הגלגל, ויש הרבה גלגל). דוגמה של הקורס: ניוטון טען שלא עובדים עם היפותזה, אלא מכלילים תצפיות; זה ידוע בפיל' של המדע שאי-אפשר באמת לחשוב ככה - לא תהיה לנו תצפית של כוח הכבידה לעולם. מוטב לעבור הכשרה פילוסופית - ומוטב ששני הצדדים יעברו הכשרה בסיסית בתחומם של האחרים.

משימות מרכזיות

• מה הן המטרות של הפיל' של המדע? המטרה הסופית היא מתודה שתסייע למדע לפעול כראוי. לכן ראשית, השאלה היא **מטרת המדע: ההסכמה הרחבה היא שהמטרה היא להבין את העולם הסובב אותנו - יכולת להסביר ולחזות אותו. מקובל לראות ביכולות כקשורות זו בזו. כדי להסביר את העולם, המדע נעזר בתאוריות: לכן עבור הפילוסופיה של המדע, שאלה חשובה היא כיצד יש לבנות תאוריה מדעית, כך שתהיה חזקה, וכך שנוכל להבחין בין תאוריה מדעית ותאוריה שאינה מדעית. לסיכום:

  1. ניסוח המאפיינים ההנדרשים מתאוריה מדעית - מה היא תאוריה?
  2. לנסח מתודה מדעית שאם ממלאים אחריה במדויק, תניב תאוריות שהן בהסתברות גבוהה אמתיות

• מה הן הסוגיות העיקריות של הפיל' של המדע? בניסוח המאפיינים לתאוריה: מה נחשב להסבר מדעי? סיבתיות פיזיקלית נרצה להסביר כמדעית - האם ניתן להסביר את עליית הריבית במשק באמצעות מדע? ההסבר הוא תכליתי (עצירת האינפלציה למשל) ולא סיבתי. העמדה המכניסטית טוענת שכל ההסברים צריכים להיות תמיד סיבתיים - מהמוקדם למאוחר. עם זאת, הסברים של 'מהמאוחר למוקדם' הגיוניים, למשל בדוגמה הכלכלית. השאלה הכללית שעולה היא: האם יש מודל משותף אחד לכל ההסברים המדעיים? או שתחומי המדע נפרדים? מה הופך משהו לסיבה? זו לא הכרונולוגיה, כי היום הוא לא סיבת הלילה...

  במציאת מתודה שתצליח ליצור תחזיות: מקובל להגיד שתחזיות נשענות על חוקי טבע. עם זאת, למרות שכל חוק טבע הוא הכללה, לא כל הכללה היא חוק טבע. כמו שגודמן לימד אותנו: יש הכללות מקריות ודמויות חוק... האם קיימים חוקי טבע בכלל? האם בכל תחומי המדע יש חוקי טבע?

  עוד לגבי מתודה: האם ניתן להוכיח מעל לכל ספק שתאוריה היא נכונה? כיצד ניתן להפריך תאוריה? האם ההצדקה תהיה אחידה בכל המדעים? האם תאוריה ממדע א' צריכה להתיישב עם תאוריה ממדע ב'? (שאלת 'התרגום'). כיצד מיישבים 'תאוריות מתחרות' באותו המדע?
  (דוגמה: אור כחלקיק לעומת אור כגל). האם יכולה להיות תאוריה לא-מדעית שהיא נכונה? (האם המתודה המדעית ממצה ומוציאה מבחינת הידע האפשרי?) האם תאוריה יכולה להתבסס בחלקה על דברים שאינם ניתנים לחקירה מדעית? האם היא צריכה לשקף את המציאות כפי שהיא או רק להוות מכשיר תאורטי?

פויזיטיביזם לוגי

• עד לא מזמן, הייתה גישה אלגנטית שהציעה תשובות להרבה שאלות גדולות בפיל' של המדע: החוג הוינאי פעל בוינה של שנות העשרים והשלושים. לאורך המאה ירדה מגדולתה, וספגה ביקורות קשות. עם זאת, במידה רבה, המדע מתנהל ברוח המתודה הפוזיטיביסטית - לא קמה 'שיטה גדולה' שירשה את מקומה. השיח הפילוסופי-מדעי הוא במידה רבה בתגובה לפוזיטיביזם.

• רקע היסטורי: עיקרי המתודה המדעית נמצאו בשימוש עוד מהמאה ה-17, הפוזיטיביזם 'חילץ' את המתודה שלו מתוך הפרקטיקות המדעיות המוצלחות ביותר שהכיר. כלומר, מתוך התרשמות עמוקה מהישגי המדע של העת החדשה, ובפרט מניוטון, הפוזיטיביזם מתחיל להתגבש. האמינו שהפיזיקה צריכה להוות דגם לכלל המדעים, ושהמתודה של החקר הפיזיקלי היא הצורה לבצע מחקר. הפוזיטיביסטים עסקו ב-'חילוץ' עקרונותיה ויישום שלהם בתחומים חדשים.

  למה המדע הצליח כ"כ החל מהמאה ה-17? במשך רוב ההיסטוריה, 'עקרונות השכל' משלו במחשבה האנושית - תפישה שלא התיישבה עם הרציונל האנושי לא התקבלה. סתירה בין השכל לתצפית יושבה לטובת השכל. (כך למשל, פרמינדס הגיע למסקנה שכל העולם הוא יש חסר הבדלים...). סוגיות העיקריות של הפיל' של המדע? על רקע המגבלות של הרציונליזם, קמה התנועה האמפריציסטית - שביקשה להתרחק מהשאלות הבלתי נתנות לפתרון של הרציונליזם, ולקחו את הצד של התצפיות כנגד הרציונליזם. במאה ה-17, המדע הגיע להשיגים שהביאו את התפישה להצלחה (ולהיפך, היא עזרה למדע לפרוח).

  הייחוד של הפוזיטיביזם: הדגש שהוא שם על התאוריה כמערכת של פסוקים - תאוריות הן פסוקים - כמו "ככל שהדחיסות עולה, הלחץ עולה" וכך גם תצפיות הן פסוקים - למשל, "הוספנו גז למיכל והוא התפוצץ". כך התאוריה היא למעשה של יחסים בין פסוקים. יחסים פסוקיים הם יחסים לוגיים! כך הפוזיטיביסטים באו ליישב את האמפריציזם עם הרציונליזם, בקביעה שתאוריה אמפריציסטית נבנית כמערכת לוגית ורציונלית.

• עמדות פוזיטיביסטיות: הרעיון המרכזי של הפוביטיביזם פשוט: כדי לייצר הסברים וחיזויים, התאוריה צריכה להראות מדוע ניבויים אמתיים הם מתחייבים. (הסבר מראה על הכרח בעבר, חיזוי על העתיד).

  מה מבטיח שהחיזוי שלנו נכון? - הניסיון. אנחנו גוזרים מהתאוריה כמה שיותר ניסויים תצפיתיים ובוחנים את ההצלחה שלה בחיזוי. הדרך היא אישוש והפרכה. אי התאמה אחת ברורה גוזרת את דינה של התאוריה כשקרית. לעומת זאת אין כמות תצפיות מספיקה כדי להוכיח מעל לכל ספק (אלא אם זה מדגם של כל האוכלוסיה...). מדובר בעניין סטטיסטי... חוזק אינדוקטיבי

  איך מגבשים תאוריה מדעית? נקודת המוצא היא שוב התצפית. מתחילים מתצפיות, ומחפשים תאוריה כללית המאפשרת לגזור את העובדות בדיעבד באופן לוגי וקוהרנטי.

  פירמידת המדעים: הפוזיטיביסטים האמינו שהמבנה של תאוריה והדרך לבחון אותה באמצעות תצפיות - משותפים לכל המדעים. לגבי תאוריות ממדעים שונים: לפי הפוזיטיביסטים, המבנה הוא היררכי - המדע 'הקטן' ביותר עוסק בחלקים הקטנים ביותר של המציאות (חלקיקים), וכל מדע שאחריו עוסק בגופים שנבנים ממושא המחקר של המדע שמתחתיו. כל מדע צריך להסביר את המדע שמעליו ולהיות מוסבר ע"י המדע שתחתיו - כך שיש לנו 'פירמידה' של מדעים - הקושרת אותם למבנה אחיד. הפיזיקה היא בסיס הפירמידה - וכך הפיזיקה יכולה להסביר את כלל המציאות (אבל רק כשהיא עוברת דרך כל השלבים שמעליה...). כיצד מדע מסביר מדע? בדרך של 'להשעין את מדע a על מדע b' (נראה לי שכך קראו לזה בלוגיקה). - כלומר, יש להראות שאת כל הפסוקים של מדע א' ניתן להסביר באמצעות טענות של מדע ב'.

  קשיים עקרוניים ומעשיים בגישה הפוזיטיביסטית: הקשיים העקרוניים הם: - האם המתודה אכן מייצרת תאוריות מוצלחות? - האם ניתן בכלל לקיים את המתודה של הגישה במציאות? הקשיים המעשיים הם: - כל הנסיונות המעשיים ליישם אותה כשלו... - מדענים התקשו מאוד לנסח תאוריות מדעיות אמפיריות בצורה של רשימת פסוקים לוגיים.
  - קשה לתאר תצפיות באופן נטרלי ונקי מכל תפישת עולם קודמת (דרישה של המתודה).

תומס קון

• הפוזיטיביזם הלוגי הביא לירידתו, ותומס קון הוא זה שקבר אותו... ניסח ב-'המבנה של מהפכות מדעיות' (1962) ביקורת שיטתית ומקיפה על הגישה הלוגית-פוזיטיביסטית. לפי קון - אנחנו תמיד רואים את העולם דרך פרדיגמה - ולכן לעולם איננו חופשיים מהנחות מקדימות בתיאור התצפית שלנו. (היא מבטאת הנחות מוצא פיזיקליות, מטאפיזיות וכו'). אנשים עם תאוריות שונות רואים את העולם אחרת.

  אין הבדל עקרוני בין תאוריות מדעיות לטענתו. אף אחת לא יותר אמתית מאחרת... הן רק דרכים שונות להסתכל על העולם. (העולם לא בדיוק קיבל את הטענה...).

  העולם של מדעי החברה קיבל את המהפיכה של קון בזרועות יותר פתוחות...

סיכום

• נעסוק בנסיונות המתמשכים לנסח מתודה מדעית מיטבית
• כיום אין מתודה כזו המקובלת על הקהילה המדעית
• יש אינספור וויכוחים ותאוריות
• זו עדות ליושרה של הקהילה המדעית
• הביקורת הכי חזקה על המדע - היא מבית - מצד הקהילה המדעית...
• המדע נשאר הפרקטיקה האמינה ביותר לרכישת ידע על העולם