דאמפ חוקי טבע

לחשוב

• קונטיגננטי אפריורית אמרנו שאין קשר בין הדיכוטומיות מקרי-הכרחי ואפוסטריורי-אפריורי בכלל. לכן נגזר שיש גם טיעונים שניתן לדעת אותם מראש, בלי ידע נסיוני, ולמרות זאת הם מקריים בלבד. לא מתחייבים ממשמעות המושגים. איך זה? החוברת נותנת דוגמה: 'מחבר ה-'הגיונות' חיבר את 'הגיונות'. ניתן לדעת בהכרח ומראש שמחבר ההגיונות חיבר את ההגיונות, אלא שזו עובדה מקרית בלבד - ישנו עולם אפשרי בו לא חיבר את 'הגיונות', ולכן הפרט שעליו מצביע המושג 'מחבר ההגיונות' (בהתאם לתאוריית ההוראתיות, בה השם הפרטי מצביע על אותו הפרט בכל העולמות*) אינו 'חיבר את ההגיונות' בכל העולמות האפשריים. זה מאוד מעניין ואני לא כזה בטוח מה אני חושב. בוא ניקח משפט כמו 'כובש החלל כבש את החלל' - על פניו, אפשר לגזור באופן אפריורי, מתוך משמעויות המושגים, ש-'כובש החלל' הוא זה שכבש את החלל. עם זאת, לא נראה שיש מישהו שכבש את החלל. אני חושב שערך האמת של הטענה 'כובש החלל כבש את החלל' הוא תמיד אמת, באופן אפריורי, בעוד שהשאלה 'מה היחס של כובש החלל לעולמינו' היא אפוסטריורית (ולא הכרחית...). באותו אופן - זה ברור שמחבר ההגיונות חיבר את הגיונות, והשאלה האפוסטריורית והמקרית היא האם מחבר ההגיונות מתקיים בעולמינו ובאיזה אופן. [[מחברות אוני'/פילוסופיה של המדע/יחידה 4 - חוקי טבע.md#^rm8vjv|מקור]]

• אמיתי בהכרח ושקרי בהכרח החוברת נכנסת לעניין חשוב: מה אם נתונה לנו הטענה "מים הם H2O", שהיא הכללה המתקיימת בין שני סוגים טבעיים? הם אמורים להיות מציינים קשיחים, כך שבכל עולם אפשרי, המסקנה אמתית. אלא שלבסוף, יום אחד, נטעה ונגלה שמים מעולם לא היו H2O. המשמעות היא פשוט שהפסוק הוא שקרי בהכרח והיה כך כל הזמן הזה - 'H2O' ו-'מים' התייחסו תמיד לאותם הדברים, שלא היו זהים. בכל אופן הפסוק אינו מקרי. זה בסדר, חשבתי לרגע שזה נכנס לעניין יותר מעניין. הבעיה היא לא במקרה שלמושגים הייתה משמעות קבועה, שטעינו לגביה מלכתחילה - אלא לאופן ההתהוות של המושג ומשמעותו. בעולם אפשרי, למושג יש משמעות אפשרית אחרת.
  [[מחברות אוני'/פילוסופיה של המדע/יחידה 4 - חוקי טבע.md#^u1e69w|מקור]]

• מספק במקריות לשלילת המקריות עד כה תאוריית ההוראתיות הראתה שאין לנו ערובה למסקנת הטיעון המטאפיזי של יום - כלומר, אין לנו סיבה להניח שהכללה אפוסטריורית היא הכרחית ולא מקרית, מכיוון ששתי האפשרויות קיימות. התאוריה הולכת צעד נוסף קדימה וטוענת שלמעשה, כל הטענות המבטאות חוקי טבע הן הכרחיות. המהלך המאפשר זאת הוא הרחבת המשפחה של המציינים הקשיחים כך שתכלול גם סוגים טבעיים (אקסטנציות שניכרות לנו באופן טבעי, קווין). ההנחה היא שכאשר אנחנו מדברים על תופעה טבעית וכללית כמו "מים", "חום" וכו' - אנחנו מדברים על אותו הדבר בכל עולם אפשרי. היא נשענת על אינטואיציה. טענות לגבי חוקי טבע הן הכללות המתקיימות בין שני סוגים טבעיים. המסקנה היא שזהויות מדעיות הן הכרחיות אפוסטריורית. פעילות המדע היא חשיפה של אמיתות הכרחיות, שאינן ניתנות לידיעה אפריורית. לדעתי זה קצת בעייתי: מה אם יש עולם שבו לא ניתן לתפוס את המים אלא כחלק ממערכת מושגית אחרת לגמרי, הכוללת גם עוד דברים, שהיא לא שגויה כמו שהיא פשוט 'מסמנת 'באופן שונה ולא מבדילה את המים ממשהו שלדעתנו, בעולם זה, הוא אחר?
  [[מחברות אוני'/פילוסופיה של המדע/יחידה 4 - חוקי טבע.md#^99wmgl|מקור]]

• טיעון אפוסטריורי הכרחי הודגמה הניתנת היא כזו: נניח ש-'דקארט' ו-'קרטזיוס' הם אותו האדם, כידוע לנו בעולמנו. מדובר בשמות פרטיים, קרי במציינים קשיחים, גם ששני השמות אמורים לציין את אותו הפרט בכל העולמות האפשריים. עכשיו נגיד שמישהי מכירה את דקארט רק בשמו זה ('דקארט'), ולא ידעה ש-'קרטזיוס' הוא שם נוסף שלו. עבורה, הטענה "דקארט הוא קרטזיוס" תהיה חידוש גדול - היא נדרשה לידע נסיוני על מנת להתוודע לכך (לפגוש אותנו, שיודעים זאת ומספרים לה). עם זאת, מרגע שהיא יודעת שמדובר בשם פרטי נוסף של דקארט, היא אמורה להבין את מה שנאמר בהתחלה - שדקארט הוא קרטזיוס בהכרח (בכל העולמות האפשריים). לכן, הפסוק הוא גם אפוסטריורי וגם הכרחי. אם היה שקרי, עדיין היה כזה: היה זה הכרחי שדקארט וקרטזיוס יתייחסו לשני פרטים שונים בכל העולמות האפשריים. המשמעות היא 'שן חדשה' במזלג של יום, והפרכה של הטענה הראשונה המרכיבה את הטיעון המטאפיזי, כך שהוא אינו אמיתי. זה סופר מעניין, אני לא יודע אם אני מקבל את הטענה ששם פרטי מתייחס לאותו הדבר בכל עולם אפשרי. תלוי איך מגדירים את הדבר... בעולם אפשרי אחר, הכינוי המגניב 'קרטזיוס' נשאר פנוי והוא ניתן לשפינוזה... בעולם אפשרי אחר, אבא של דקארט היה חצי גרמני ו-'קרטזיוס' היה רנה שפיגלר [[מחברות אוני'/פילוסופיה של המדע/יחידה 4 - חוקי טבע.md#^c3ecln|מקור]]

• שם פרטי הוא מציין קשיח לפי התורה ההוראתית, כל שם פרטי הוא 'מציין קשיח', כלומר מציין המתייחס לאותו הפרט ללא תלות בפרטים 'ביוגרפיים' לגביו (כלומר - בלי צורך לתאר אותו בשפה כללית), ולכן הוא מציין את אותו האובייקט בכל העולמות האפשריים. זאת לעומת מציין לא קשיח, כמו למשל תיאור מיידע מהסוג "מגלה הגאומטריה האנליטית" - שעשוי לחול על פרט אחר בעולמות אפשריים שונים. מסקנה זו הוביאה לירידה מהירה של התאוריה התיאורית ולעלייתה של התאוריה ההוראתית - דבר שהיו לו השלכות גדולות על תחומים רבים, למשל על חוק טבע. זה שינוי 'תאורטי' מאוד, אבל מסתבר שהמון תאוריות מדעיות ופילוסופיות התבססו על ההבחנות כגון המזלג של יום; אהבתי, זו תובנה אלמנטרית עם השלכות עמוקות.
  [[מחברות אוני'/פילוסופיה של המדע/יחידה 4 - חוקי טבע.md#^2avnfg|מקור]]

• הטיעון של דרטסקי טוען שאם חוק הטבע הוא טענה מהצורה "כל ה-Fים הם Gים", אז בממידה ש-K ו-F הם מונחים המציינים בדיוק את אותם האובייקטים ('מונחים שווי הוראה'), אז גם ההכללה "כל ה-Kים הם Gים" תהיה מהצורה של חוק טבע (מהצורה הזו וגם אמתית), בעוד שהיא עשויה לבטא קשר מקרי בלבד בין K ל-G. למשל: 'לכל היהלומים מקדם שבירה X' לעומת 'לכל אבני החן המפורקות מכריית קימברליט מקדם שבירה X'. היהלום הוא אבן החן היחידה המופקת מכריית קימברליט, כך ש-F ו-G הם שווי הוראה ושתי ההכללות האמתיות, ואמנם, לפי העמדה היומיאנית הנימוק שלהן שווה ערך (שתיהן נובעות מזיהוי של צמידות תמידית בעולם). עם זאת, האינטואיציה אומרת שהטענה של K היא מקרית בלבד. עמדת רמזי לואיס יכולה להשיב לדרטסקי שהטענה של K נובעת מתאוריה אופטימלית ולכן נראית טובה יותר. מקבל לגמרי, מבוסס [[מחברות אוני'/פילוסופיה של המדע/יחידה 4 - חוקי טבע.md#^mtbn6b|מקור]]

2- חוקי טבע אינם מוגבלים בזמן ומקום הרעיון פשוט - יש הכללות מקריות הנוגעות למקום וזמן מסוימים, למשל 'כל האנשים יושבים' כאשר אנחנו בחדר שכולם בו יושבים. עם זאת, החוברת טוענת שישנן טענות הקשורות לזמן ומקום שהן בין היתר חוק טבע - למשל מהירות הצניחה של עצם בעל תכונות פיזיקליות מסוימות. אני לא מסכים, לפחות לא מהטעם הזה - מהירות הצניחה של עצם בכדור הזה תלויה בחוקי טבע רחבים יותר... על כל פנים, ההגדרה חזקה מדי לפי החוברת. (לחשוב אם יש דוגמה יותר מוצלחת...) [[מחברות אוני'/פילוסופיה של המדע/יחידה 4 - חוקי טבע.md#^4uza5p|מקור]]

תמונת העולם של יום מה הוא בעצם ההסבר החלופי של יום ל-'חוקים' שאנו מזהים בטבע, אם אינם חוקים הכרחיים? החוברת מסבירה ככה: ייתכן שישנן ריבוי של תופעות בעולם, שאינן משפיעות זו על זו או מקיימות שום סוג של קשר; בהינתן מספיק תופעות, תמיד נוכל לזהות תבניות משותפות בין חלקים מהן, וכך לטעון שאנחנו רואים חוקיות המקשרת אותן במונחים של סיבתיות, השפעה, הכרח וכו' - אלא שזו מקריות צרופה, הנובעת ממדגם גדול מספיק. במילים אחרות: "בהינתן אוסף מקרי של תופעות בלתי קשורות, אם האוסף גדול דיו, בסופו של דבר נצליח לאתר בו סדר, ואף להנהיג מחקר מדעי (שהוא למעשה חיפוש שיטתי ומבוקר אחר סדר)" (מהחוברת). ‎ המשמעות היא שאין כל ערובה שהסדר שזיהינו ימשיך להתקיים גם בעתיד. זה תואם את ההתנהלות המדע: תיאוריה שנחשבה עד כה ל-'נכונה' תיזנח ברגע שתוכח כשקרית. [[מחברות אוני'/פילוסופיה של המדע/יחידה 4 - חוקי טבע.md#^7d19vm|מקור]]

ציטוטים

כיוון שני: יש לנו ניסיון חושי של הכרח זו עמדה אחרת המזוהה עם ג'ון דיכאס (Ducasse): ‎ ‎ "[...] כל אחד מתנסה - ואני אומר מתנסה - לא מסיק - למשל, בכך שענף מסוים של עץ התכופף בגלל ציפור מסוימת שגרמה לכך (סיבתית) כשנחתה עליו." [[מחברות אוני'/פילוסופיה של המדע/יחידה 4 - חוקי טבע.md#^9ugv1v|מקור]]

עמדות חזקות

העמדה היומיאנית - בעיקר רמזי-לואיס הגישה הבייסיאנית תזת דוהם-קווין (כולל מה שהיא מקבלת מהרעיון של פופר).