תולדות 6 הדת היוונית הומרית ודיונוסית

[[שמואל שקולניקוב - תולדות הפילוסופיה היוונית - הפילוסופים הקדם-סוקרטים]] [[יוונית]]

//לדת היוונית בפועל היו שני זרמים מרכזיים: הומרי ודיונוסי.
//הרם ההומרי מקדש את האלים האולימפיים: אלה גיבורי מלחמה שניחנו בסגולות טובות דומות לשל בני האדם, אבל הם בני אדם בעלי חיי נצח, מושלמים ומיוחדים.
//התפישה ההומרית משקפת את הסדר החברתי של יוון: אבירי החרב הם רמי מעלה, הם האליטה או האצולה, וחשוב להם מאוד להבדיל את מעמדם ואת זכויותיהם מאלה של בני האדם הפשוטים - הם מולכים על הארץ אך חיים באולימפוס.
//אין בזרם ההומרי תפישה של הישארות הנפש, אלא כשמדובר בחיי נצח, מדובר בהישארות הגוף - לאלים האולימפיים חיים גופניים לכל דבר.
//לאלים יש זכויות מיוחדות, ולאנשים ניתנת האפשרות לחיי-נצח לא משום מעלותיהם אלא משום יחס מיוחד של קרבה לאלים.
//הם מענישים את מי שחורג ממעמדו: כמו את פרותאוס, סיסיפוס או אסקליפיוס
//מכאן התפישה של ה-hubris כחטא - ניסיון לחריגה מגבולות המצב האנושי, ניסיון להידמות לאל

//שורש התפישה של אפלטון המדבר על אלמות הנשמה, וכן אמפדוקליס שחי לפניו - בזרם השני של הדת היוונית - הזרם הדיונוסי.

//מקובל לספר ששבטי האכאים הגיעו ליוון, התערבבו עם המקומיים וכך נוסדה התרבות
//התרבות המקומית הייתה דת של עבודת האדמה וחיבור לעונות הטבע - דמיטיר (דמיטרי) הייתה אלת האדמה המניבה, וביתה פרספונה הייתה אלת המוות - האדמה כראשית וכסוף החיים.
//דיוניסוס הוא האל של: לשד הצמחיה, היין. נקרא גם באכוס. הפולחן שלו עתיק גם הוא.
//פולחנו הוא פולחן של השתתפות, במסגרת ה-'באקכיות': קבוצת נשים שבראשן כהן גבר, שהופך במהלך הפולחן להתגלמות של דיניסוס עצמו.
//הפולחן נקרא orgia וכל מילה נוספת מיותרת. הכהן הוא ה-entheos: 'האל בתוכו'. (נקרא גם באקכוס על שם האל).

//אם כך, הניגוד הבסיסי בין הזרם ההומרי לזרם הדיונוסי: בהומרי ישנה הפרדה קנאית בין האלים לבין בני האדם. בדיונוסי העיקר הוא גילום האל באמצעות בני האדם -- התערבבות.
(שופך לי אור חדש על העיסוק של ניטשה המאוחר בדיוניסוס כשלם, ולא כחלק מניגוד לעומת אפולון).

//היסטוריה /סיתנזה:

-באליוסיס הייתה כת קדומה של אליוסיים - שערכו טקסים שהופכים את המבצע לבן חסות של דמיטרי ופרספוני, ובכך העניקו לו חיים מאושרים יותר משל השאר/עדיפות.
-הומריזציה של יסודות מהדת הקדומה יותר: יש לאלים כוח למשול ולבחור את המועדפים שלהם, אבל ההתקרבות אליהם היא באמצעות פולחן השתתפותי.
-לאליוסיס אין יסוד מוסרי או אינטלקטואלי - מדובר באמונה נטו ומי שיכול להרשות לעצמו את הטקס זוכה

-לאחריהם הייתה את כת 'האורפיים' - אורפאוס הוא משורר אגדי שלא בהכרח התקיים. התפרסמו כתבים שלו שמדברים על חיים של היטהרות וקידוש האלים, לעומת טקס חד פעמי, כשגם כאן מובטח פרס של חיים מאושרים לעומדים בציווי.
-הרעיון הוא שחיים של איסורים ומצוות ישחררו את הנשמה מגלגוליה החוזרים בעולם הגופני. זיהוי של הנשמה כנפרדת מהגוף, זיהוי הגוף עם הסבל והנשמה עם הנשגב.
--האמונה היא שהנפש הוא אל שנפל ונכלא בגוף - חיי הטהרה הם הדרך לשחרור האל בחזרה למצבו המקורי. זיהוי של הנפש עם האלוהי והנצחי.

-תכף נקרא על הדת הפיתגוראית. ההבדלים בינה לבין הכת האורפית מטשטשים לאורך הזמן. אפשר להניח שהת הפיתגוראית פנתה אל השכבות האינטלקטואליות, והדיונוסית נשארה הדת של פשוטי העם.