19 אמנות ללא טכניקה צילום (בזין, וולטון, סקרוטון, קינג, וורברטון)
הצילום מילא בהתחלה את התפקיד של ציורי הדיוקן, והיה פופולרי מראשית המאה ה-20. אנדרה בזין קושר את 'התשוקה לריאליזם' המאפיינת את הצילום לשאיפה האנושית להנצחה - כלומר חלק בנצח.
מעמד הצילום נשחק מאוד עם ההתקדמות הטכנולוגית וכיום צילום הוא בגדר רישום (אנחנו מצלמים סתם מידע) - הוא פרוזאי לגמרי.
ב-'תמונות שקופות: על טבעו של הריאליזם הצילומי' של קנדל וולטון וולטון טוען שהצילום הוא מדיום "ריאליסטי במהותו" - מאחר שצילום הוא תמיד "של משהו". הציור יכול להתבסס על מקור אמיתי, אבל הוא אדיש למושא, הוא יכול להוסיף ולגרוע ולשנות בכל מיני דרכים - לעומת הצילום שלוכד בהכרח "משהו שהיה באמת".
(וולטון מתייחס ליצירות הכוללות עיבוד שלאחר הצילום)
וולטון בעצם אומר שגם אם הצילום לא ברור, הוא לוכד רגע שקרה, אנחנו מביטים דרכו במושאים, והמדיום עצמו "שקוף" - אין לו הטיות או תוספות "משלו".
עבור וולטון, הצילום הוא שווה ערך להתבוננות במושא: הצילום יכול להטעות, כפי שהראיה שלנו יכולה להטעות אותנו, והצילום יכול להסב את תשומת ליבנו לדברים ברגישות מיוחדת, כמו שחבר יכול "להצביע על" דברים עבורנו במציאות.
(אפלטון ודקארט עסקו בהרבה באי-היכולת להסתמך על הראיה כמקור לאמת)
הסיבה שבגינה וולטון אומר שהצילום ריאליסטי/שקוף, היא שמדובר בתהליך מכני: אין לאמן שליטה על יצירת הרפרודוקציה, זהו תהליך אוטומטי שמתרחש ברגע שהוא לוחץ על הכפתור. הוא בוחר רק מה להעתיק, ולא איך להעתיק - לכן אין לו במובן הזה בחירות אמנותיות אישיות, המתאפיינות בהטיות סובייקטיביות.
(לכן צילום קביל כראיה בבית משפט, וכמובן שציור איננו קביל)
סקרוטון האידיוט נכנס לדיון בנקודה הזו - ומתמקד בעובדה שהצילום הוא תוצר של תהליך מכני. הוא מציע להשות בין "הציור האידאלי" ו-"הצילום האידאלי". הוא טוען שהצילום האידאלי הוא תוצר של סיבתיות, והציור האידאלי - של כוונה.
ולאחר מכן מזיין את השכל על כך שהצילום שחרר את הציור מהדרישה לייצר העתקים ריאליסטיים - מתייחס לאימפרסיוניסטים וכו'.
החוברת אומרת בצדק - עדיין יוצרים אמנות פוטו-ריאליסטית, משום מה זה עדיין צורך אנושי.
סקרוטון משווה את ההתבוננות בצילום, להתבוננות במושא - הצילום "שקוף" גם עבורו. לכן הצילום אינו אמנות כשלעצמה - אלא רק דרך לאפשר התבוננות במושא - תוכן הצילום יכול להיות יצירת אמנות.
וליאם קינג מחליט לשחוט אותו: הוא ממסגר את הטיעון של סקרוטון ככה: "בהתבוננות בצילום, הרגשות שעולים הם רגשות של התבוננות במושא, ולא בצילום"
ומחליט לבחון את זה כנגד סיבות ממשיות להתבוננות בצילומים. הוא מונה 3: 1) תיעוד 2) התייחסות להיבט הצורני של תופעה 3) העברת מידע
לא מקובל להתייחס לצילומי תיעוד ומידע כאל אמנות. לכן מה לגבי עיסוק בהיבט הצורני של תופעה? קינג מחלק אותו לשני סוגים: 1) הנאה אסתטית מצילום 2) טכניקות פיתוח/עיבוד
לכן צילום שעבר עיבוד שלאחר הצילום, הוא עדיין צילום - וכבר חורג מההגדרה של וולטון וסקרוטון. "הצילום האידאלי" הוא לאו דווקא שאיפה לסיבתיות, במובן של לכידה פסיבית של המתרחש.
קינג עומד על כך שגם אם הצילום הוא מכני, הוא מסב את תשומת ליבנו ליופי שלא היינו רואים בלעדיו - זה דבר שמייחד אותו והופך אותו למדיום עם ייחוד אסתטי.
נייג'ל וורברטון ממשיך את קינג: הוא מתמצת ואומר שכולם התקוממו מול סקרוטון בטענה שיש בצילום הרבה בחירות אמנותיות. הוא מבקש לדייק את התגובה לסקרוטון: 1) סקרוטון קובע באופן שרירותי שייצוג הוא מה שמשיג הציור. מדוע המאפיינים של ציור הם המאפיינים של ייצוג? ("אם אין לי איך לצייר פרטים חדשים זה לא ייצוג" - למה?)
2) סגנון אמנותי: אם ניתן לקבוע שלשני אמנים יש 'סגנונות' שונים, הרי שכל הטענה על השקיפות של מדיום הצילום אינה תקפה במציאות (הוא בהכרח כולל איזושהי הטייה סובייקטיבית אם ניתן לפתח סגנון!). וורברטון מסביר שקודמיו ניסו לאפיין סגנון באמצעות יצירה בודדת - ונכשלו, מאחר שסגנון הוא "עניין מתמשך של בחירת דימויים במהלך הזמן".
(בוחנים צילומי דיוקן של ארבוז ושל לאנג)
המומחיות האמנותית של ארבוז ושל לאנג ניכרת לא רק בבחירת הרגע המצולם והשלב הטכני של הפקת הצילום, אלא בתהליך הברירה - הבחירה אילו צילומים להציג ואילו להשמיט, לפי שיקולים אסתטיים. כאן מתבטאת המומחיות והרגישות האמנותית.
מסיימים ב-'לאחר מעשה' של יאיר ברק - צילום שהוא מושגי, כלומר סימבולי. לעתים קרובות, הצילום לא מכוון להציג את המושא עצמו, אלא לסמל משהו באמצעות הצגתו. גם עובדה זו מבטלת את התוקף של הטיעון של סקרוטון (ושל וולדון, שהצילום שקוף). (אולי ניתן להגיד שהדבר מסמל באופן עצמאי, בלי קשר לצילום - כלומר שזו התבוננות במושא. אבל אצל ברק, למשל, מדובר במשמעות שניתנת למושא כצילום - האמירה על הזמניות ועל ההנצחה לא הייתה מתהווה באותו אופן אם פשוט היינו רואים את הדלת של הסטודיו).
#קורס---אסתטיקה
Created: 2024-08-06 17:31:11 --- Updated: 2024-09-19 12:03:31