15 אמנות בפני עצמה נלסון גודמן
גודמן מצטרף לדיון האסתטי שהחל עם קאנט, שעוסק בקשר בין מושא האמנות למבנה ההכרה. הוא אומר משהו די קנטיאני: ידע נסיוני תלוי בשני דברים: 1) נתונים סובייקטיביים (חושיים?) 2) סט של עקרונות אפריוריים המפרשים אותם.
החוברת טוענת שזה שילוב של האידאליזם הקנטיאני עם פרגמטיזם. איפה ההבדל שהופך את זה לפרגמטיזם? לא יודע. הגישה של גודמן נקראת - 'פרגמטיזם קונצפטואלי'.
הוא ביקש לזקק את האסתטיקה להכרח הלוגי-אפיסטמולוגי שלה - העקרונות האפריוריים הם רק אלה שלא ניתנים לביסוס אלא כאקסיומה.
הוא מצטרף לעמדה של קסירר - הפרשן היהודי-גרמני של קאנט: מבחינתם, כל תיאור של העולם, כולל התיאור המדעי, הוא 'גרסה של העולם' המתווכת אותו באמצעות שפה מסוימת. האמנות יוצרת 'גרסה של העולם' שאינה נופלת בתוקף שלה מהגרסה המדעית: גרסה היא תקפה כל עוד היא לא מתנגשת עם העקרונות שלנו (מדעיים ואסתטיים לחוד).
-'שפת האמנות': גודמן לועג לרעיון המימזיס באמנות, אומר שהוא לא מועיל, ונותן שתי טענות טובות יותר נגד מימזיס: -לא מאפשר לעסוק באמנות שאינה ייצוגית: למשל מוזיקה -הסבר המימזיס לא עומד בקריטריונים לוגיים: אין "דמיון" בין היצירה למציאות. היצירה באותה מידה דומה יותר ליצירה אחרת. זה לא אפיון קונקרטי של היחסים.
גודמן מסביר שכל מסורת אמנותית היא שפה סמלית: אין ציור ראליסטי מאחר, יש קונבנציה לניתוח של תמונות, שהיא שונה עבור קהל אירופאי וקהל יפני, למשל (מדהים) (ראליזם הוא עניין נורמטיבי).
כל קונבנציה היא 'מערכת הסבר' עם תוקף שווה = פלורליזם, ולא רלטיביזם. (זה לא שכל התבוננות היא שווה - אלא שיכולות להיות מגוון של מערכות סימבוליות תקפות).
עוד סיבה לכך ש-'דמיון' הוא לא תאור קונקרטי ביחס למימזיס (אלא ייצוג - סימול): ניתן לייצג דברים שאינם קיימים. למה דומה ציור של חד קרן? אין חד קרן. עם זאת, ניתן לסמל דבר שלא קיים - הדבר הוא מושג דמיוני, והסמל מרפרר אליו.
גודמן מציג באופן מאוד בהיר הבחנה חשובה: ייצוג הוא תהליך של סיווג. בניה של קטגוריות מושגיות אה-לה קאנט או אריסטו זה האופן שבו אנחנו מחלקים את המושאים ל-"תאים שונים במערכת הסימבולית" ומצמידים להם מסמנים.
דנוטציה היא היחס של המסמן למסומן (הוראה) אקזמפליפיקציה (הדגמה) מתקיימת בין המסומן למסמן *הדגמה במובן בו עסקינן היא המקרה הפרטי ולא השפה הכללית - תנועה סמלית בריקוד מסמנת משהו אחר; תנועה הדגמתית היא ביטוי פרטי של אמצעים כלליים - למשל קצב, דפוס תנועה וכו'.
עבור גודמן, האמנות עשויה להדגים רגש (להצביע עליו ככללי) - אך לא לבטא את הרגש עצמו. היא רגשית "באופן מטאפורי" (סמלי).
דומה ללנגר - בכך שהאמנות היא ביטוי סימבולי שונה מלנגר בכך - שעבורה כל יצירה מדגימה רגש (היא מציגה אותו ככללי) גודמן אומר שזה לא מתחייב - היצירה יכולה רק לסמל, רק להדגים (לבטא דברים-עצמם שאפשר לפרש ככליים), או להוות תמהיל של האפשרויות.
לפי גודמן שהיה אספן - זיוף של ציור הוא נחות כי אתה יודע שיתכן הבדל אסתטי שהיית מבחין בו - אבל אם אין אז הכל טוב...
אמנות אוטוגרפית היא רגישה לשעתוק - המקור לגופו הוא היצירה החד-פעמית. כל חלק בה מהותי לה ובלתי ניתן לניתוק. (ציור, פסל וכו')
אמנות אלוגרפית - אמנות הניתנת לשעתוק באמצעות פירוק לסימנים שלה. למשל מוזיקה או כתיבה. (מוזיקה, כתיבה וכו' - זו בעצם אמנות שהיא צורנית בלבד, לא?)
אלוגרפי בא ממסמך שאינו חתום ע"י הכותב - היצירה האלוגרפית מניחה פער בין ההוגה למבצע. אוטוגרפי זה הפוך. ההגיה שלובה בביצוע.
המקור הוא האידאה באלוגרפיה
גם אמנות אוטוגרפית היא סמלית - אך הסמלים שלה לא ניתנים להמרה, הם פרטיים ולא ניתנים להכללה.
הסקיצה היא אימון - היא לא אלוגרפית שרטוט הנדסי עשוי להיות אלוגרפי לאלוגרפית יש "מתכון לשחזור"
מבחינת ניתוח החוויה האמנותית עבור הקהל: גודמן טוען שהשאלה היא "מתי זו אמנות", "ולא מה היא אמנות " אמנות דורשת "הפעלה" - יש לה תנאים כדי לפעול כראוי על הקהל (פיזיים, תפישתיים, מושגיים, ערכיים וכו') היא דורשת קריאה השוואתית - היכרות עם יצירות אחרות או הצלבה לצידן במוזאון ובאופן כללי דורשת ידע מוקדם - כמו בדלת של דושאן (שיש להציץ בחור שבה)
האור הורס צבע - הפעלה מכלה את היצירה \'אור כנגד החיים' \באמנות אלוגרפית יש התוויה, וכל שעתוק שלה הוא הוא היצירה. באמנות אוטוגרפית אין תחליף להתבוננות במקור - ולכן 'הפעלה עקיפה' היא לא בגדר התבוננות ביצירה, אלא בגדר התרשמות מ-'קירוב' שלה. \רגע דלזיאני של גודמן: הקריאה בפילוספויה היא לא תחליף ל-'דבר האמיתי', השיחה עם המורה. אבל הם מעין 'הפעלה עקיפה', הבהוב של מחשבתו מן העבר. גניזה (ארכיון) כשימור רדיקלי של המקור אם שומרים את המקור ויוצרים 'סימולציה' - זו 'הפעלה עקיפה' הפעלה עקיפה אינה חיקוי של אמנות אלוגרפית -- זו רק דרך להתחבר אליה קצת, למשהו דומה.
#קורס---אסתטיקה
Created: 2024-08-04 18:47:03 --- Updated: 2024-09-18 12:08:32